מה אם להורים שלכם היה מאמן הורים?
מה התכונה הכי חזקה שלכם?
זה שכולם רואים לכם?
אומרים עליכם שאתם X ואתם, שזה בא לכם הכי בטבעי, בכלל לא עצרתם להבחין בכך?
מה עם את התכונה הזאת אפשר היה לעודד לאורך השנים,
לעזור לה לצמוח, להתפתח ולתעל אותה ככלי מקדם בחייכם?
מה אם להורים שלכם היה מאמן הורים?
מה עם מישהו היה אומר להם שאת התכונה הכי בולטת צריך לשבח?
גם אם היא נראית לא קשורה למשהו ריווחי כלכלי או מקדם בלימודים.
איזה תכונה נראה לכם היו בוחרים?
איך החיים שלכם היו נראים היום, אם זה היה מקבל במה ולא עוברים ליד
כמשהו לא ייחודי או סתמי או במקרה הפחות מוצלח אפילו מנסים לשנות בכם את זה?
השאלות האלה עולות בי ככה לפני ראש השנה, אולי כי כולם מאחלים
כל מיני דברים לשנה החדשה ואני נשארתי עם המחשבות על מה היה לו היה אחרת בעבר,
ומה יכול להיות בעתיד בזכות המחשבות על העבר?
הרי אני לא נשארת בעבר רק כדי לבכות על מר גורלי, זאת בהחלט לא מי שאני,
אני מסתכלת לאחור ובחורת מה להביא קדימה מה לשים לפני לשנה הקרובה.
ככה הייתי תמיד בכל סיטואציה בוחרת לראות את האופטימי והטוב.
לא שאני לא רואה את הרע ואת העצוב אלא שאני מאמינה בהסתכלות קדימה.
זה מעורר תקווה, זה פתוח ומאפשר וזה החופש האמיתי בשבילי.
אז מה עם להוריי היה מאמן הורים שהיה אומר להם לחזק אצלי את התכונה הזאת?
מה אם היה אומר להם כמה זה מיוחד ויוצא דופן
ולא לזלזל בזה רק בגלל שזה נראה להם פנטזיות והסתכלות ילדותית?
לאן הייתי מגיעה אם היה אחרת?
כנראה שאת זה כבר לא נגלה.
מתוך המחשבות האלה אני בוחרת מה להביא לקדמת הבמה לשנה הקרובה...
שנה טובה של אהבה וקבלה עצמית, של בחירות טובות ומקדמות
